סלקציה במועדונים בראי בית המשפט
במאמר זה נתמצת את פסיקת בתי המשפט על ערכאותיו השונות (תביעות קטנות, שלום ומחוזי) בגין חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000 (להלן:"החוק" או "חוק הסלקציה").
פסיקה ענפה נכתבה בנושא חוק הסלקציה, לאור העובדה המצערת כי מועדונים רבים ברחבי ישראל נהגו ועדיין נוהגים בשיטה זו, ולאור התביעות הרבות שהוגשו בעשור האחרון (כידוע חוק הסלקציה חוקק בשנת 2000).
המאמר הקודם שכתבנו בנושא חוק הסלקציה ("חוק איסור הפלייה, האמנם ולאן?") עסק בתיאור התופעה השערורייתית, ניתוח חוק הסלקציה על כל סעיפיו וסקירת הפסיקה בנושא בקליפת האגוז.
תכליתו של המאמר דנן הינה לחשוף בפניך, האזרח שאינו בקיא במטריה המשפטית, את פסיקת בתי המשפט על ערכאותיו השונות בנושא ובעיקר להביא לכך שיותר ויותר אנשים יתבעו מועדונים אשר פועלים בניגוד לחוק איסור הפלייה ופוגעים בזכויות חוקתיות של האדם כמו הזכות לשיוויון והזכות לכבוד.
להלן פסקי הדין המרכזיים העוסקים בחוק הסלקציה.
1236/08 חזז נ' לילה טוב הפקות בע"מ, בהמ"ש לתביעות קטנות ברחובות
זהות התובעים: מזרחים - התובעים לא הוכנסו למועדון עקב חזונם ומראם החיצוני.
סכום הפיצויים שנפסק: 7500 ש"ח לכל תובע + 150 ש"ח אגרת בהמ"ש + 1000 ש"ח להוצאות בהמ"ש של התובעים.
ציטוטים נבחרים מתוך פסק הדין מפי כבוד השופט רפי ארניה:
"התרשמתי כי עדותו של התובע ניתנה מדם ליבו, מתוך כאב אמיתי ועלבון צורב אשר באו מנבכי נפשו ועמקי נשמתו. פירוט השיחה בינו לבין הגב' שיאון ("מה אתה לא מבין? ככה בא לי. הם כן ואתם לא"), וחזותם של התובעים אינם מותירים מקום לכל ספק: התובעים לא הוכנסו לפאב עקב חזותם ומראם החיצוני".
"לא הוצגה בפני כל רשימה של חברי מועדון או לקוחות קבועים של הפאב, אשר יש להם עדיפות כלשהי בכניסה לפאב".
"סבורני, כי במאזן ההסתברויות, התובעים הרימו את הנטל המוטל עליהם על פי החוק. משנשמטה הקרקע תחת עילת מניעת הכניסה הנטענת (היעדר הזמנה מראש ועדיפות ללקוחות קבועים), הרי שעילת ההפליה נותרה בדד בצריח, ולמעשה היא הסיבה שבעטיה לא הוכנסו התובעים לפאב".
"נראה כי מתוך מודעות להוראות החוק, מקומות בילוי החליטו לאמץ מדיניות של "אפליה סמויה", היינו, הסוואת האפליה במעטה של "מדיניות מועדון" או "רשימת מוזמנים" או "מסיבה פרטית" או "עדיפות ללקוחות קבועים", ועוד כהנה וכהנה אמתלות למניעת כניסתם של בליינים אשר כניסתם אינה חביבה על בעלי ומנהלי מקום הבילוי, מסיבות בלתי רלוונטיות ובלתי ענייניות. בית המשפט לא יכשיר תופעה מעין זו. נתבע שטוען טענה כזו, עליו הנטל הראייתי להוכיחה. דהיינו, עליו להראות כי אכן קיימת רשימת מוזמנים לאותו ערב, או שקיים מועדון חברים, או שהמסיבה הינה פרטית, וכי נקבע מראש כי מדובר בערב סגור לאנשים מסוג זה, וכי בפועל הוכנסו רק אנשים מהקבוצה הרלוונטית".
5059/07 ארז מור נ' אייזן בר, בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים
זהות התובעים: מזרחי- אפליה שרירותית ובעיקר ע"פ מראה חיצוני.
סכום הפיצויים שנפסק: 17,800 ש"ח בתאריך זה סכום הפיצוי המרבי הניתן בבתי המשפט לתביעות קטנות היה 17,800 ש"ח ואילו כעת הסכום עומד על 30,100 ש"ח.
ציטוטים נבחרים מתוך פסק הדין מפי כבוד השופט טננבוים אברהם:
"ונעיר שכיום לאחר החוק, אין האפליה גלויה וחד-משמעית. לעיתים מבקשת הסלקטורית לראות ת.ז. לצורך גיל ומייד אחר כך טוענת כי המבקש להיכנס הוא צעיר מדי, לעיתים נטען כי יש להזמין מקומות מראש, לעיתים נמסר כי מדובר במסיבה סגורה, לעיתים סתם נטען כי אין מקום והמבקש ממתין ועיניו כלות ורואות כיצד ברי מזל אחרים נכנסים לפניו, ועוד תירוצים רבים אחרים כיד הדמיון הטובה על הסלקטורית ושולחיה. נעיר רק שהבעיה היא בעיקר כלפי גברים שכן נשים נכנסות ביתר קלות וסינונן שולי יחסית".
"עצם הסינון והאפליה מהווים מעין אות כבוד למועדון המבקש לומר כי לא כל אחד בא בשעריו, אלא רק מבלים מעולים ומובחרים. המשותף להם הוא פעמים רבות היותם יפי הבלורית והתואר, המשתייכים לקהל הנכון ובעלי צבע העור המתאים והארנק המלא. לכל הפחות זוהי התדמית שמנסה כל מועדון לייצר".
"...זה המקום להעיר, כי המחוקק לא רואה הפליה לפי סעיף 3 לחוק מקום בו הדבר מתחייב מאופיו וממהותו של המוצר, השרות הציבורי או המקום הציבורי (סעיף 3 (ד) (1) לחוק). כך היה, לו אותו "שומר סף" היה איש בטחון שתפקידו לסנן אלמנטים שליליים, כגון מסוממים, שיכורים, סוחרי סמים, עברייני אלימות, נושאי נשק, כייסים וכיוצ"ב. במקרה זה, לא היתה מתקבלת טענה להפליה אסורה. לא זו בלבד שזכותו של בעל מקום פרטי הפתוח לציבור לדאוג לצבור לקוחותיו אלא אף חובתו היא. ואולם למרבה הצער, אין מדובר בסלקטור/ית שתפקידו המקצועי הוא לסנן אלמנטים שליליים המסכנים את שלום הציבור, או מפריעים לו הפרעה ממשית, אלא תפקידו לסנן קהל שאיננו קולע לטעמו של קהל היעד בעיקר בגלל חזותו החיצונית בלבד, ומבלי שירואיין או יתושאל במה עיסוקו..".
22225/07 ירימי אבישי נ' ב.ת.א 5 החזקות בע"מ, בית משפט השלום תל אביב – יפו
זהות התובעים: מזרחים.
סכום הפיצויים שנפסק: הנתבעים ישלמו לתובע פיצויים בסך 30,000 ש"ח וכן הוצאות משפט בסך 2,370 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק.
ציטוטים נבחרים מתוך פסק הדין מפי כבוד השופט חגי ברנר:
"בסירוב לאפשר לאדם כניסה למקום ציבורי או לספק לו שירות או מוצר, רק בשל השתייכותו לקבוצה, ובמיוחד קבוצה שיש לגביה היסטוריה של הפליה בעבר, יש משום פגיעה קשה בכבודו של האדם. בעת האחרונה נודע כי במקומות בילוי, למשל, נמנעה כניסה מאנשים בעלי חזות מזרחית".
"במקרה הנוכחי, הוכיח התובע כי הוא ממוצא מזרחי, כי כניסתו למועדון, כמו גם כניסתו של חברו עזרא לדני, נמנעה בידי המארחת וכי לא נמנעה כניסתם של מבקרים אחרים שאינם ממוצא מזרחי. בכך הרים את נטל הראיה המוטל עליו, ומכאן ואילך עבר נטל הראיה לסתור את טענת ההפליה האסורה אל שכמם של הנתבעים, מכוחה של חזקת ההפליה".
"בנוסף, עוגמת נפש מעצם טבעה היא ענין שקשה לכימוי ומדידה, והמחוקק ביקש להקל על מי שסבל מהפליה אסורה, באופן שיוכל לקבל פיצוי משמעותי בגין העוולה שבוצעה כלפיו, מבלי שיידרש להוכיח שנגרם לו נזק בפועל".
47045/05 טוקוב אריאל נ' אולטיים עסקים, בית משפט השלום תל אביב – יפו
זהות התובעים: מוצא קווקזי.
סכום הפיצויים שנפסק: נתבעת 2 חויבה לשלם לתובע סך כולל של 15,000 ש"ח.
ציטוטים נבחרים מתוך פסק הדין מפי כבוד השופטת נועה גרוסמן:
"אשר למערכת היחסים, בין התובע לבין הנתבעת, אני מקבלת את עמדתו של התובע, כי כניסתו למועדון לא אושרה, מסיבות סובייקטיביות הנעוצות בנתבעת או, במילים פחות נקיות, בוצעה סלקציה בכניסה למועדון, וכניסתו של התובע וחבריו לא אושרה".
"אינני מקבלת את עמדתה של הנתבעת, כי מדובר בסלקציה לגיטימית, אשר נועדה לבודד אלמנטים שליליים, מסוממים, שיכורים ומתפרעים. התובע בעל חזות נורמטיבית, סטודנט למשפטים, אינו נראה כמי שנמנה על אחת משלושת קטגוריות הללו. אין מנוס מהמסקנה, כי התובע הופלה בכניסה למועדון, ללא סיבה סבירה.
הנתבעת אומנם דאגה לצרף תצהירים של שני עולים, שטענו כי מעולם לא הופלו בכניסה למועדון.
טוב שכך, אולם אין הדבר גורע מעוצמת טענותיו של התובע, כי הוא עצמו, וחבריו, הופלו בכניסה למועדון. האחריות לכך רובצת על הנתבעת".
"אין ספק כי הנתבעת, נכנסת לגדר ההגדרה, שכן, היא זו שעסקה בארגון הארועים והמסיבות והייתה אחראית על הפעלת המקום במועדים הרלוונטיים לתובענה והכניסה אליו".
12482/04 מזרחי יצחק נ' קיבוץ רמות מנשה, בית משפט השלום בחיפה
זהות התובעים: מזרחים.
סכום הפיצויים שנפסק: הנתבעים ישלמו, ביחד ולחוד, לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
ציטוטים נבחרים מתוך פסק הדין מפי כבוד השופט כ' גידעון:
"אקדים ואומר כי נתתי אמון בגרסת התובע והעדויות שתמכו בה, והנני מעדיפה אותה על גרסת הנתבעים שלא הוכחה במישור העובדתי".
"משהוכח כי הותרה כניסתם של אנשים בעלי עור בהיר למועדון ללא כל דרישה ו/או תנאים מוקדמים, בעוד שנמנעה כניסתם של התובע וחברו שהינם שחומי עור ללא כל סיבה מוצדקת, אז יש להחיל את החזקה הקבועה בחוק ולהעביר את נטל ההוכחה על שכם הנתבעים להוכיח שלא היה בהתנהגותם משום מעשה הפליה. הדבר נכון במיוחד לאור העובדה שהגנת הנתבעים שהתבססה על קיום נוהלי כניסה מיוחדים למועדון, לא הוכחה.
הנתבעים לא הצליחו להרים נטל זה. נהפוך הוא, התברר כי הנימוק שעליו נשענה הגנתם – אי הכללת שמו של התובע ברשימת המוזמנים לאותו ערב – היה חסר כל בסיס".
"אין צורך להכביר מילים על חשיבותו של עקרון השוויון שטומן בחובו איסור הפליה, ועל היות הזכות לשוויון זכות בעלת מעמד חוקתי".
3724/06 ערעור קיבוץ רמות מנשה נ' מזרחי יצחק, בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
זהות התובעים: מזרחים.
סכום הפיצויים שנפסק: חיוב המערערים, ביחד ולחוד, לשלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בנוסף לאלה שנפסקו בבית משפט קמא, בסך של 15,000 ש"ח בצירוף מע"מ.
ציטוטים נבחרים מתוך פסק הדין מפי כבוד השופטים ס' נשיאה ש' וסרקרוג, י' כהן ור' שפירא:
"אין להתעלם מן העובדה כי המערערים נמנעו מלהביא כל גרסה מבוססת ומבהירה, מדוע מנעו במועד הרלוונטי את כניסתו של המשיב למועדון, למרות שלחבריו האחרים שבאו עימו ניתן היתר. במקום זאת בחרו המערערים תחילה לדבר על רשימת חברי מועדון הנהוגה אצלם, לאחר מכן על מסיבה שאורגנה על ידי יחצ"ן, ומשהבינו כי טענות אלה אינן מבוססת בחרו להביא את עדותו של מר אלון, אשר ניסה לטעון כנגד התנהגותו ה"בלתי הולמת" של המשיב, גרסה אשר נמצא כי לא היה לה כל קשר לנסיבות העובדתיות שהיו באותה עת".
בסיס החובה האמורה, הוכיח התובע כי כניסת שחומי העור מותנית בתנאי היכרות או קרבה ל"בודקים" – תנאים פסולים - וכי הוא נמנה על קבוצת "כהי העור".
בנסיבות אלה יש לחזור ולאשר כי אכן הוכיח המשיב את התנאים המצטברים לצורך תחולתה של החזקה הקמה לו על פי סעיף 6(2) לחוק איסור הפליה".
"צבע עורו" של אדם, אינו יכול להיחשב בשום מקרה נתון מתחייב לגבי כניסתו של אדם למועדון לצורך בילוי, ועוד יש לומר בלשון חדה וברורה, אין הוא יכול לשמש אף לא ראשית ראייה, לגבי אופן התנהלותו של אדם בתוך מועדון הריקודים. הפליה כדוגמת זו פוגעת אנושות בכבוד האדם. אין לאדם שליטה על מינו ולא על צבע עורו או על שלמות גופו. יכול אדם שיעשה בחייו כל שביכולתו כדי לרכוש חוכמה ודעת, להיות אדם טוב ומיטיב, נוח לבריות ויישר דעת, ולמרות האמור ידחה רק בשל אותו מאפיין שאין לו עליו שליטה, מאפיין גנטי או אחר".
ולסיום, פסק דין חשוב ומרכזי שניתן בבית משפט השלום בתל אביב בו יש מספר קביעות בעלות ערך מוסף בנושא חוק הסלקציה:
תא"מ 43168/05 צדוק ערן נ' חברת שבח שלוש בעמ ואח' , בית משפט השלום בתל אביב יפו
זהות התובעים: מזרחים.
סכום הפיצויים שנפסק: על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לשני התובעים יחדיו, באמצעות בא-כוחם התובע 2, סך 60,000 ש"ח; שבו יחלקו בחלקים שווים, או בכל יחס אחר שהוסכם או שיוסכם ביניהם. על סכום זה ייתוספו שכ"ט עו"ד בשיעור 15% בצירוף מע"מ, וכן הוצאות המשפט (אגרה ושכר בטלת העדים).
ציטוטים נבחרים מתוך פסק הדין מפי כבוד השופט שלמה פרידלנדר:
"הנתבעים מוסיפים וטוענים כי התובעים פעלו שלא בתום-לב, אלא ממניעים של בצע-כסף ופרסום; וכי מטרתם לא הייתה לבלות במועדון, אלא לגרום לכך שלא תותר כניסתם, ותהיה בידם עילת-תביעה. אעיר כבר עתה כי לא מצאתי ממש בטענה זו. בהיעדר הפליה – היא לא תימצא; אפילו ייעשה ניסיון מכוון למצאה. בהינתן הפליה – יש לברך על פעולה יזומה לאתרה ולהוקיעה, יהיו מניעיה אשר יהיו; שהרי על ידי כך גם האינטרס הציבורי במאבק בה יוצא נשכר. יצוין כי החוק הנדון לא הקים מנגנון מינהלי לצורך אכיפתו. ללא אכיפה פרטית, אפוא, שתוחלת הפיצוי מזינה אותה – לא תוגשם תכליתו של החוק". (ההדגשות שלנו – א.ק, ת.כ)
"אין הכרח כי הפליה בכניסה למועדונים תתבטא במניעה גורפת של כניסתם של אנשים המזוהים עם שיוך קבוצתי מסוים, כגון צבע-עור. די בכך שאנשים כאמור יהיו חשופים להפליה יותר מאחרים. תופעה זו, המכונה באנגלית 'racial profiling' (להלן: 'אפיון גזעי'), מגולמת בנטייה לייחס לאנשים כאמור סוג של 'מסוכנות'. כלומר, אין מדובר בייחוס בפועל של תכונות שליליות לכל המשתייכים לאותה קבוצה; אלא בקלות הבלתי-נסבלת שבה נחשדים אנשים כאמור בתכונה שלילית או בסיכון פוטנציאלי".
"חיזוק המסר הנורמטיבי והשרשתו הציבורית מצדיקים פיצויים מוגברים גם בהקשרים של עוולות שאינן בגדר התנהגויות בוטות וזדוניות – אלא בגדר התנהגויות שכיחות; שאדם וחברה אינם מודעים למלוא חומרתן, ועל-כן דשים אותן בעקבם. קשה להיגמל מהרגלים רעים; ומכאן נחיצותם ההרתעתית של הפיצויים המוגברים בהקשרים כאלה".
"יש מקום לפיצויים מוגברים גם בהקשרים של 'מכת-מדינה'; שהרי כחומרת הנזק הציבורי המצרפי – חומרת האמצעים שיש להפעיל למיגורו".
"במסגרת הליך זה, הסעד הנדון הוא מתן פיצוי לתובעים בגין הפלייתם על ידי הנתבעים. לאור המקובץ, יש לפסוק לתובעים פיצוי מוגבר. פיצוי זה נועד לפצות את התובעים על הפגיעה בזכותם החוקתית לשוויון, ועל הפגיעה בכבודם וברגשותיהם כבני-אדם. פיצוי זה מיועד גם להרתיע את הנתבעים, את חבריהם בעלי המועדונים, ואת כלל מוכרי המוצרים ונותני השירותים, מהפליה גזעית על כל צורותיה".
סוף דבר
מן המקובץ עולה כי בתי המשפט נוהגים בחומרה כלפי מועדונים המבצעים סלקציה ופוסקים סכומי פיצויים לא מבוטלים, זאת על מנת לקיים את תכלית החוק, להרתיע בעלי מועדונים הנוקטים סלקציה וכמובן להוקיע את התופעה מהשורש.
אם הינך אדם שנפגע מתופעת הסלקציה, רק אתה יודע כמה צורם העלבון אותו חשת בזמן בו הגעת עם חבריך לכניסה למועדון וראית את הסלקטורית מכניסה בשמחה את חבריך ואז עוצרת את השומר ומתעלמת ממך. אם נכווית מהתופעה שצויינה לעיל, קום וקח את היוזמה. מומלץ לתעד את האירוע בו הופלית על מנת להשיג את הדרישה הראייתית. אל תשאיר את המטלה לאחר שהופלה שכן כך לא תושג מטרת החוק והיא להפסיק את תופעת הסלקציה הכה מכוערת, הגזענות לא תעלם מעצמה.
"מי שלא התעלה מתוך התחום הצר של דאגותיו הפרטיות לעבר התחום הרחב הנוגע לאנושות כולה, עדיין לא התחיל לחיות את החיים." (מרטין לותר קינג).
סלקציה במועדונים בראי בית המשפט
במאמר זה נתמצת את פסיקת בתי המשפט על ערכאותיו השונות (תביעות קטנות, שלום ומחוזי) בגין חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000 (להלן:"החוק" או "חוק הסלקציה").
פסיקה ענפה נכתבה בנושא חוק הסלקציה, לאור העובדה המצערת כי מועדונים רבים ברחבי ישראל נהגו ועדיין נוהגים בשיטה זו, ולאור התביעות הרבות שהוגשו בעשור האחרון (כידוע חוק הסלקציה חוקק בשנת 2000).
המאמר הקודם שכתבנו בנושא חוק הסלקציה ("חוק איסור הפלייה, האמנם ולאן?") עסק בתיאור התופעה השערורייתית, ניתוח חוק הסלקציה על כל סעיפיו וסקירת הפסיקה בנושא בקליפת האגוז.
תכליתו של המאמר דנן הינה לחשוף בפניך, האזרח שאינו בקיא במטריה המשפטית, את פסיקת בתי המשפט על ערכאותיו השונות בנושא ובעיקר להביא לכך שיותר ויותר אנשים יתבעו מועדונים אשר פועלים בניגוד לחוק איסור הפלייה ופוגעים בזכויות חוקתיות של האדם כמו הזכות לשיוויון והזכות לכבוד.
להלן פסקי הדין המרכזיים העוסקים בחוק הסלקציה.
1236/08 חזז נ' לילה טוב הפקות בע"מ, בהמ"ש לתביעות קטנות ברחובות
זהות התובעים: מזרחים - התובעים לא הוכנסו למועדון עקב חזונם ומראם החיצוני.
סכום הפיצויים שנפסק: 7500 ש"ח לכל תובע + 150 ש"ח אגרת בהמ"ש + 1000 ש"ח להוצאות בהמ"ש של התובעים.
ציטוטים נבחרים מתוך פסק הדין מפי כבוד השופט רפי ארניה:
"התרשמתי כי עדותו של התובע ניתנה מדם ליבו, מתוך כאב אמיתי ועלבון צורב אשר באו מנבכי נפשו ועמקי נשמתו. פירוט השיחה בינו לבין הגב' שיאון ("מה אתה לא מבין? ככה בא לי. הם כן ואתם לא"), וחזותם של התובעים אינם מותירים מקום לכל ספק: התובעים לא הוכנסו לפאב עקב חזותם ומראם החיצוני".
"לא הוצגה בפני כל רשימה של חברי מועדון או לקוחות קבועים של הפאב, אשר יש להם עדיפות כלשהי בכניסה לפאב".
"סבורני, כי במאזן ההסתברויות, התובעים הרימו את הנטל המוטל עליהם על פי החוק. משנשמטה הקרקע תחת עילת מניעת הכניסה הנטענת (היעדר הזמנה מראש ועדיפות ללקוחות קבועים), הרי שעילת ההפליה נותרה בדד בצריח, ולמעשה היא הסיבה שבעטיה לא הוכנסו התובעים לפאב".
"נראה כי מתוך מודעות להוראות החוק, מקומות בילוי החליטו לאמץ מדיניות של "אפליה סמויה", היינו, הסוואת האפליה במעטה של "מדיניות מועדון" או "רשימת מוזמנים" או "מסיבה פרטית" או "עדיפות ללקוחות קבועים", ועוד כהנה וכהנה אמתלות למניעת כניסתם של בליינים אשר כניסתם אינה חביבה על בעלי ומנהלי מקום הבילוי, מסיבות בלתי רלוונטיות ובלתי ענייניות. בית המשפט לא יכשיר תופעה מעין זו. נתבע שטוען טענה כזו, עליו הנטל הראייתי להוכיחה. דהיינו, עליו להראות כי אכן קיימת רשימת מוזמנים לאותו ערב, או שקיים מועדון חברים, או שהמסיבה הינה פרטית, וכי נקבע מראש כי מדובר בערב סגור לאנשים מסוג זה, וכי בפועל הוכנסו רק אנשים מהקבוצה הרלוונטית".
5059/07 ארז מור נ' אייזן בר, בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים
זהות התובעים: מזרחי- אפליה שרירותית ובעיקר ע"פ מראה חיצוני.
סכום הפיצויים שנפסק: 17,800 ש"ח בתאריך זה סכום הפיצוי המרבי הניתן בבתי המשפט לתביעות קטנות היה 17,800 ש"ח ואילו כעת הסכום עומד על 30,100 ש"ח.
ציטוטים נבחרים מתוך פסק הדין מפי כבוד השופט טננבוים אברהם:
"ונעיר שכיום לאחר החוק, אין האפליה גלויה וחד-משמעית. לעיתים מבקשת הסלקטורית לראות ת.ז. לצורך גיל ומייד אחר כך טוענת כי המבקש להיכנס הוא צעיר מדי, לעיתים נטען כי יש להזמין מקומות מראש, לעיתים נמסר כי מדובר במסיבה סגורה, לעיתים סתם נטען כי אין מקום והמבקש ממתין ועיניו כלות ורואות כיצד ברי מזל אחרים נכנסים לפניו, ועוד תירוצים רבים אחרים כיד הדמיון הטובה על הסלקטורית ושולחיה. נעיר רק שהבעיה היא בעיקר כלפי גברים שכן נשים נכנסות ביתר קלות וסינונן שולי יחסית".
"עצם הסינון והאפליה מהווים מעין אות כבוד למועדון המבקש לומר כי לא כל אחד בא בשעריו, אלא רק מבלים מעולים ומובחרים. המשותף להם הוא פעמים רבות היותם יפי הבלורית והתואר, המשתייכים לקהל הנכון ובעלי צבע העור המתאים והארנק המלא. לכל הפחות זוהי התדמית שמנסה כל מועדון לייצר".
"...זה המקום להעיר, כי המחוקק לא רואה הפליה לפי סעיף 3 לחוק מקום בו הדבר מתחייב מאופיו וממהותו של המוצר, השרות הציבורי או המקום הציבורי (סעיף 3 (ד) (1) לחוק). כך היה, לו אותו "שומר סף" היה איש בטחון שתפקידו לסנן אלמנטים שליליים, כגון מסוממים, שיכורים, סוחרי סמים, עברייני אלימות, נושאי נשק, כייסים וכיוצ"ב. במקרה זה, לא היתה מתקבלת טענה להפליה אסורה. לא זו בלבד שזכותו של בעל מקום פרטי הפתוח לציבור לדאוג לצבור לקוחותיו אלא אף חובתו היא. ואולם למרבה הצער, אין מדובר בסלקטור/ית שתפקידו המקצועי הוא לסנן אלמנטים שליליים המסכנים את שלום הציבור, או מפריעים לו הפרעה ממשית, אלא תפקידו לסנן קהל שאיננו קולע לטעמו של קהל היעד בעיקר בגלל חזותו החיצונית בלבד, ומבלי שירואיין או יתושאל במה עיסוקו..".
22225/07 ירימי אבישי נ' ב.ת.א 5 החזקות בע"מ, בית משפט השלום תל אביב – יפו
זהות התובעים: מזרחים.
סכום הפיצויים שנפסק: הנתבעים ישלמו לתובע פיצויים בסך 30,000 ש"ח וכן הוצאות משפט בסך 2,370 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק.
ציטוטים נבחרים מתוך פסק הדין מפי כבוד השופט חגי ברנר:
"בסירוב לאפשר לאדם כניסה למקום ציבורי או לספק לו שירות או מוצר, רק בשל השתייכותו לקבוצה, ובמיוחד קבוצה שיש לגביה היסטוריה של הפליה בעבר, יש משום פגיעה קשה בכבודו של האדם. בעת האחרונה נודע כי במקומות בילוי, למשל, נמנעה כניסה מאנשים בעלי חזות מזרחית".
"במקרה הנוכחי, הוכיח התובע כי הוא ממוצא מזרחי, כי כניסתו למועדון, כמו גם כניסתו של חברו עזרא לדני, נמנעה בידי המארחת וכי לא נמנעה כניסתם של מבקרים אחרים שאינם ממוצא מזרחי. בכך הרים את נטל הראיה המוטל עליו, ומכאן ואילך עבר נטל הראיה לסתור את טענת ההפליה האסורה אל שכמם של הנתבעים, מכוחה של חזקת ההפליה".
"בנוסף, עוגמת נפש מעצם טבעה היא ענין שקשה לכימוי ומדידה, והמחוקק ביקש להקל על מי שסבל מהפליה אסורה, באופן שיוכל לקבל פיצוי משמעותי בגין העוולה שבוצעה כלפיו, מבלי שיידרש להוכיח שנגרם לו נזק בפועל".
47045/05 טוקוב אריאל נ' אולטיים עסקים, בית משפט השלום תל אביב – יפו
זהות התובעים: מוצא קווקזי.
סכום הפיצויים שנפסק: נתבעת 2 חויבה לשלם לתובע סך כולל של 15,000 ש"ח.
ציטוטים נבחרים מתוך פסק הדין מפי כבוד השופטת נועה גרוסמן:
"אשר למערכת היחסים, בין התובע לבין הנתבעת, אני מקבלת את עמדתו של התובע, כי כניסתו למועדון לא אושרה, מסיבות סובייקטיביות הנעוצות בנתבעת או, במילים פחות נקיות, בוצעה סלקציה בכניסה למועדון, וכניסתו של התובע וחבריו לא אושרה".
"אינני מקבלת את עמדתה של הנתבעת, כי מדובר בסלקציה לגיטימית, אשר נועדה לבודד אלמנטים שליליים, מסוממים, שיכורים ומתפרעים. התובע בעל חזות נורמטיבית, סטודנט למשפטים, אינו נראה כמי שנמנה על אחת משלושת קטגוריות הללו. אין מנוס מהמסקנה, כי התובע הופלה בכניסה למועדון, ללא סיבה סבירה.
הנתבעת אומנם דאגה לצרף תצהירים של שני עולים, שטענו כי מעולם לא הופלו בכניסה למועדון.
טוב שכך, אולם אין הדבר גורע מעוצמת טענותיו של התובע, כי הוא עצמו, וחבריו, הופלו בכניסה למועדון. האחריות לכך רובצת על הנתבעת".
"אין ספק כי הנתבעת, נכנסת לגדר ההגדרה, שכן, היא זו שעסקה בארגון הארועים והמסיבות והייתה אחראית על הפעלת המקום במועדים הרלוונטיים לתובענה והכניסה אליו".
12482/04 מזרחי יצחק נ' קיבוץ רמות מנשה, בית משפט השלום בחיפה
זהות התובעים: מזרחים.
סכום הפיצויים שנפסק: הנתבעים ישלמו, ביחד ולחוד, לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
ציטוטים נבחרים מתוך פסק הדין מפי כבוד השופט כ' גידעון:
"אקדים ואומר כי נתתי אמון בגרסת התובע והעדויות שתמכו בה, והנני מעדיפה אותה על גרסת הנתבעים שלא הוכחה במישור העובדתי".
"משהוכח כי הותרה כניסתם של אנשים בעלי עור בהיר למועדון ללא כל דרישה ו/או תנאים מוקדמים, בעוד שנמנעה כניסתם של התובע וחברו שהינם שחומי עור ללא כל סיבה מוצדקת, אז יש להחיל את החזקה הקבועה בחוק ולהעביר את נטל ההוכחה על שכם הנתבעים להוכיח שלא היה בהתנהגותם משום מעשה הפליה. הדבר נכון במיוחד לאור העובדה שהגנת הנתבעים שהתבססה על קיום נוהלי כניסה מיוחדים למועדון, לא הוכחה.
הנתבעים לא הצליחו להרים נטל זה. נהפוך הוא, התברר כי הנימוק שעליו נשענה הגנתם – אי הכללת שמו של התובע ברשימת המוזמנים לאותו ערב – היה חסר כל בסיס".
"אין צורך להכביר מילים על חשיבותו של עקרון השוויון שטומן בחובו איסור הפליה, ועל היות הזכות לשוויון זכות בעלת מעמד חוקתי".
3724/06 ערעור קיבוץ רמות מנשה נ' מזרחי יצחק, בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
זהות התובעים: מזרחים.
סכום הפיצויים שנפסק: חיוב המערערים, ביחד ולחוד, לשלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בנוסף לאלה שנפסקו בבית משפט קמא, בסך של 15,000 ש"ח בצירוף מע"מ.
ציטוטים נבחרים מתוך פסק הדין מפי כבוד השופטים ס' נשיאה ש' וסרקרוג, י' כהן ור' שפירא:
"אין להתעלם מן העובדה כי המערערים נמנעו מלהביא כל גרסה מבוססת ומבהירה, מדוע מנעו במועד הרלוונטי את כניסתו של המשיב למועדון, למרות שלחבריו האחרים שבאו עימו ניתן היתר. במקום זאת בחרו המערערים תחילה לדבר על רשימת חברי מועדון הנהוגה אצלם, לאחר מכן על מסיבה שאורגנה על ידי יחצ"ן, ומשהבינו כי טענות אלה אינן מבוססת בחרו להביא את עדותו של מר אלון, אשר ניסה לטעון כנגד התנהגותו ה"בלתי הולמת" של המשיב, גרסה אשר נמצא כי לא היה לה כל קשר לנסיבות העובדתיות שהיו באותה עת".
בסיס החובה האמורה, הוכיח התובע כי כניסת שחומי העור מותנית בתנאי היכרות או קרבה ל"בודקים" – תנאים פסולים - וכי הוא נמנה על קבוצת "כהי העור".
בנסיבות אלה יש לחזור ולאשר כי אכן הוכיח המשיב את התנאים המצטברים לצורך תחולתה של החזקה הקמה לו על פי סעיף 6(2) לחוק איסור הפליה".
"צבע עורו" של אדם, אינו יכול להיחשב בשום מקרה נתון מתחייב לגבי כניסתו של אדם למועדון לצורך בילוי, ועוד יש לומר בלשון חדה וברורה, אין הוא יכול לשמש אף לא ראשית ראייה, לגבי אופן התנהלותו של אדם בתוך מועדון הריקודים. הפליה כדוגמת זו פוגעת אנושות בכבוד האדם. אין לאדם שליטה על מינו ולא על צבע עורו או על שלמות גופו. יכול אדם שיעשה בחייו כל שביכולתו כדי לרכוש חוכמה ודעת, להיות אדם טוב ומיטיב, נוח לבריות ויישר דעת, ולמרות האמור ידחה רק בשל אותו מאפיין שאין לו עליו שליטה, מאפיין גנטי או אחר".
ולסיום, פסק דין חשוב ומרכזי שניתן בבית משפט השלום בתל אביב בו יש מספר קביעות בעלות ערך מוסף בנושא חוק הסלקציה:
תא"מ 43168/05 צדוק ערן נ' חברת שבח שלוש בעמ ואח' , בית משפט השלום בתל אביב יפו
זהות התובעים: מזרחים.
סכום הפיצויים שנפסק: על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לשני התובעים יחדיו, באמצעות בא-כוחם התובע 2, סך 60,000 ש"ח; שבו יחלקו בחלקים שווים, או בכל יחס אחר שהוסכם או שיוסכם ביניהם. על סכום זה ייתוספו שכ"ט עו"ד בשיעור 15% בצירוף מע"מ, וכן הוצאות המשפט (אגרה ושכר בטלת העדים).
ציטוטים נבחרים מתוך פסק הדין מפי כבוד השופט שלמה פרידלנדר:
"הנתבעים מוסיפים וטוענים כי התובעים פעלו שלא בתום-לב, אלא ממניעים של בצע-כסף ופרסום; וכי מטרתם לא הייתה לבלות במועדון, אלא לגרום לכך שלא תותר כניסתם, ותהיה בידם עילת-תביעה. אעיר כבר עתה כי לא מצאתי ממש בטענה זו. בהיעדר הפליה – היא לא תימצא; אפילו ייעשה ניסיון מכוון למצאה. בהינתן הפליה – יש לברך על פעולה יזומה לאתרה ולהוקיעה, יהיו מניעיה אשר יהיו; שהרי על ידי כך גם האינטרס הציבורי במאבק בה יוצא נשכר. יצוין כי החוק הנדון לא הקים מנגנון מינהלי לצורך אכיפתו. ללא אכיפה פרטית, אפוא, שתוחלת הפיצוי מזינה אותה – לא תוגשם תכליתו של החוק". (ההדגשות שלנו – א.ק, ת.כ)
"אין הכרח כי הפליה בכניסה למועדונים תתבטא במניעה גורפת של כניסתם של אנשים המזוהים עם שיוך קבוצתי מסוים, כגון צבע-עור. די בכך שאנשים כאמור יהיו חשופים להפליה יותר מאחרים. תופעה זו, המכונה באנגלית 'racial profiling' (להלן: 'אפיון גזעי'), מגולמת בנטייה לייחס לאנשים כאמור סוג של 'מסוכנות'. כלומר, אין מדובר בייחוס בפועל של תכונות שליליות לכל המשתייכים לאותה קבוצה; אלא בקלות הבלתי-נסבלת שבה נחשדים אנשים כאמור בתכונה שלילית או בסיכון פוטנציאלי".
"חיזוק המסר הנורמטיבי והשרשתו הציבורית מצדיקים פיצויים מוגברים גם בהקשרים של עוולות שאינן בגדר התנהגויות בוטות וזדוניות – אלא בגדר התנהגויות שכיחות; שאדם וחברה אינם מודעים למלוא חומרתן, ועל-כן דשים אותן בעקבם. קשה להיגמל מהרגלים רעים; ומכאן נחיצותם ההרתעתית של הפיצויים המוגברים בהקשרים כאלה".
"יש מקום לפיצויים מוגברים גם בהקשרים של 'מכת-מדינה'; שהרי כחומרת הנזק הציבורי המצרפי – חומרת האמצעים שיש להפעיל למיגורו".
"במסגרת הליך זה, הסעד הנדון הוא מתן פיצוי לתובעים בגין הפלייתם על ידי הנתבעים. לאור המקובץ, יש לפסוק לתובעים פיצוי מוגבר. פיצוי זה נועד לפצות את התובעים על הפגיעה בזכותם החוקתית לשוויון, ועל הפגיעה בכבודם וברגשותיהם כבני-אדם. פיצוי זה מיועד גם להרתיע את הנתבעים, את חבריהם בעלי המועדונים, ואת כלל מוכרי המוצרים ונותני השירותים, מהפליה גזעית על כל צורותיה".
סוף דבר
מן המקובץ עולה כי בתי המשפט נוהגים בחומרה כלפי מועדונים המבצעים סלקציה ופוסקים סכומי פיצויים לא מבוטלים, זאת על מנת לקיים את תכלית החוק, להרתיע בעלי מועדונים הנוקטים סלקציה וכמובן להוקיע את התופעה מהשורש.
אם הינך אדם שנפגע מתופעת הסלקציה, רק אתה יודע כמה צורם העלבון אותו חשת בזמן בו הגעת עם חבריך לכניסה למועדון וראית את הסלקטורית מכניסה בשמחה את חבריך ואז עוצרת את השומר ומתעלמת ממך. אם נכווית מהתופעה שצויינה לעיל, קום וקח את היוזמה. מומלץ לתעד את האירוע בו הופלית על מנת להשיג את הדרישה הראייתית. אל תשאיר את המטלה לאחר שהופלה שכן כך לא תושג מטרת החוק והיא להפסיק את תופעת הסלקציה הכה מכוערת, הגזענות לא תעלם מעצמה.
"מי שלא התעלה מתוך התחום הצר של דאגותיו הפרטיות לעבר התחום הרחב הנוגע לאנושות כולה, עדיין לא התחיל לחיות את החיים." (מרטין לותר קינג).
משרד עורכי הדין כרמי- קרן ממוקם בקומה ה-4 בבניין המשרדים "בית אשרא" הסמוך לצומת "בית מעריב" בתל אביב, ומעניק שירותים משפטיים בכל רחבי הארץ. משרדנו עוסק במשפט המסחרי אזרחי על מרבית גווניו, תוך שילוב בין תחומי על מנת להביא ללקוחותינו את התמונה הרחבה ביותר מולה הם ניצבים. בין היתר עוסק המשרד בדיני חדלות פירעון (פשיטות רגל, כינוסים, פירוקים, חברות והגנה מנושים), דיני חוזים, ליטיגציה אזרחית ומסחרית, תאגידים, עסקאות בינלאומיות, מקרקעין ונדל”ן, היי-טק ודיני מכרזים, דיני ספורט והסכמי חסויות. המשרד הינו משרד צעיר, רענן, אסרטיבי ודינאמי המצוי בצמיחה מתמדת וכולל צוות משפטי איכותי המורכב מעורכי דין בעלי יכולות משפטיות ועסקיות.
